חלק משמעותי מירידות השמיעה נובע מפגיעה באוזן הפנימית או בעצב השמיעה. כיום ניתן לבדוק את תפקודן של מערכות אלו בצורה אובייקטיבית – גם כאשר המטופל אינו מסוגל לשתף פעולה באופן מלא. בדיקות מסוג זה חשובות במיוחד אצל תינוקות, ילדים צעירים ובעלי מוגבלויות, אך לעיתים נדרשות גם אצל מבוגרים – במצבים שבהם יש צורך בהשלמה או בהעמקה מעבר לבדיקה ההתנהגותית הרגילה.
- ביצוע הבדיקה וזיהוי נכון של גלי המוח שהיא מציגה דורשים מיומנות רבה. הצוות שלנו במרכז הישראלי לרפואת האוזן מיומן מאוד במגוון שיטות לביצוע הבדיקה באופן יעיל ומדויק.
- כדי ללמוד עוד על בדיקת ברה ו-ABR ועל היתרונות הבולטים בתהליך אבחון זה, אנו מזמינים אותך להשאיר פרטים באתר. צוות המרכז הישראלי לרפואת האוזן ישמח לעמוד לרשותך ולסייע לך להתאים את הפתרונות המיטביים עבורך ועבור משפחתך.
שאלות כלליות
בדיקת ABR – ראשי תיבות של Auditory Brainstem Response – היא בדיקה נוירולוגית שמטרתה למדוד את התגובה החשמלית של מערכת השמיעה לאורך מסלול השמע, החל מהאוזן ועד לגזע המוח, בתגובה לצלילים. מדובר בבדיקה אובייקטיבית, שאינה תלויה בתשובות או שיתוף פעולה מצד הנבדק.
הבדיקה אינה פולשנית ואינה גורמת לכאב, אך מצריכה רוגע ושקט מוחלט בזמן המדידה. אצל תינוקות ניתן לבצע אותה במהלך שינה טבעית או בעזרת תרופה קלה שמעודדת שינה. אצל ילדים בוגרים ומבוגרים ניתן פשוט לבקש מהם לשכב בשקט מבלי לזוז.
מעבר לאבחון בעיות שמיעה, הבדיקה מספקת מידע חשוב על תקינות הפעילות העצבית לאורך מסלול השמע – ולכן לעיתים משמשת גם להערכת תפקוד עצב השמיעה ולזיהוי ליקויים נוירולוגיים שאינם מתגלים בבדיקות שמיעה רגילות.
בדיקת ABR מיועדת למצבים שבהם נדרש אבחון אובייקטיבי של השמיעה – כלומר, בדיקה שאינה תלויה בתגובות או בשיתוף פעולה מצד הנבדק. זהו כלי חיוני במיוחד אצל תינוקות וילדים קטנים, שעדיין אינם מסוגלים להבין הוראות או להגיב באופן עקבי בבדיקות התנהגותיות רגילות.
הבדיקה מתאימה גם למבוגרים כאשר יש צורך להעמיק את ההערכה – למשל במקרים שבהם בדיקות שמיעה סטנדרטיות אינן מספקות מידע מלא, או כאשר קיים חשד לפגיעה עצבית לאורך מסלול השמע. בנוסף, היא משמשת ככלי משלים חשוב במצבים רפואיים מורכבים, כמו ניתוחים, הפרעות נוירולוגיות, או לצורך הערכה לפני התאמת מכשירי שמיעה או שתל שבלול.
הבדיקה מתבצעת על ידי הצמדת אלקטרודות שטחיות למצח ולתנוכי האוזניים, תוך השמעת גירויים קוליים (כמו קליקים או צלילים בתדרים שונים) באמצעות אוזנייה קטנה שמוחדרת לאוזן. האלקטרודות מודדות את הפעילות החשמלית של מערכת השמיעה, כפי שהיא מתבטאת בגזע המוח – אזור שאחראי על עיבוד ראשוני של הצלילים המתקבלים מהאוזן.
הבדיקה נעשית בשכיבה, באווירה שקטה ורגועה, ואורכת לרוב בין 20 ל־40 דקות.
מעבר לאיתור ירידת שמיעה, הבדיקה מאפשרת לאבחן את מיקום הליקוי לאורך מסלול השמע – בין אם מדובר בליקוי הולכתי (באוזן החיצונית או התיכונה), ובין אם מדובר בפגיעה עצבית עמוקה יותר. מידע זה חשוב במיוחד לצורך החלטות טיפוליות, כמו התאמת מכשיר שמיעה, שתל שבלול, או ניתוחים רלוונטיים.
🧒 שאלות של הורים לילדים / תינוקות
בהחלט. בדיקת ABR מתאימה גם ליילודים בני ימים ספורים, והיא נחשבת לבדיקה בטוחה, לא פולשנית וללא כאב. אין בה שימוש בקרינה, והיא מתבצעת בזמן שהתינוק ישן – לרוב במהלך שינה טבעית או לאחר קבלת תרופה קלה שמעודדת שינה. הבדיקה חשובה במיוחד כאשר יש סיבה לחשוד בליקוי שמיעה מולד, למשל אם לא עברו את הסינון הראשוני בבית החולים או כאשר יש רקע משפחתי של בעיות שמיעה.
הבדיקה אינה פולשנית ואינה גורמת לכאב, אך מצריכה רוגע ושקט מוחלט בזמן המדידה. אצל תינוקות ניתן לבצע אותה במהלך שינה טבעית או בעזרת תרופה קלה שמעודדת שינה. אצל ילדים בוגרים ומבוגרים ניתן פשוט לבקש מהם לשכב בשקט מבלי לזוז.
מעבר לאבחון בעיות שמיעה, הבדיקה מספקת מידע חשוב על תקינות הפעילות העצבית לאורך מסלול השמע – ולכן לעיתים משמשת גם להערכת תפקוד עצב השמיעה ולזיהוי ליקויים נוירולוגיים שאינם מתגלים בבדיקות שמיעה רגילות.
אצל תינוקות וילדים קטנים שעדיין לא מסוגלים לשכב בשקט לפרק זמן ממושך, נהוג לבצע את הבדיקה בזמן שינה. לעיתים די בשינה טבעית, אך במקרים אחרים ניתנת תרופה קלה להרגעת הילד, שנועדה לגרום לשינה עמוקה ורגועה – מבלי לגרום להרדמה מלאה. ההחלטה מתקבלת לפי גיל הילד, מצב רפואי ותגובות קודמות לבדיקה.
הבדיקה מתאימה גם למבוגרים כאשר יש צורך להעמיק את ההערכה – למשל במקרים שבהם בדיקות שמיעה סטנדרטיות אינן מספקות מידע מלא, או כאשר קיים חשד לפגיעה עצבית לאורך מסלול השמע. בנוסף, היא משמשת ככלי משלים חשוב במצבים רפואיים מורכבים, כמו ניתוחים, הפרעות נוירולוגיות, או לצורך הערכה לפני התאמת מכשירי שמיעה או שתל שבלול.
הבדיקה אורכת בממוצע בין 20 ל־40 דקות, תלוי בגיל הילד, במידת שיתוף הפעולה ובמורכבות הנדרשת. במהלך הבדיקה, הילד שוכב על הגב, מחוברים אליו חיישנים (אלקטרודות שטחיות) לראש ולתנוכי האוזניים, ומושמעים צלילים דרך אוזנייה זעירה. בזמן שהילד שקט, המכשיר מודד את התגובה החשמלית של מערכת השמיעה.
הבדיקה נעשית בשכיבה, באווירה שקטה ורגועה, ואורכת לרוב בין 20 ל־40 דקות.
מעבר לאיתור ירידת שמיעה, הבדיקה מאפשרת לאבחן את מיקום הליקוי לאורך מסלול השמע – בין אם מדובר בליקוי הולכתי (באוזן החיצונית או התיכונה), ובין אם מדובר בפגיעה עצבית עמוקה יותר. מידע זה חשוב במיוחד לצורך החלטות טיפוליות, כמו התאמת מכשיר שמיעה, שתל שבלול, או ניתוחים רלוונטיים.
בדיקת OAE (otoacoustic emissions) היא בדיקת סינון מהירה המתבצעת אצל כל יילוד בבית החולים – היא מודדת את תגובת האוזן החיצונית והתיכונה לצלילים. לעומתה, בדיקת ABR בודקת את התגובה החשמלית של עצב השמיעה עד לגזע המוח. כלומר, ABR מספקת מידע עמוק ומדויק יותר על מערכת השמיעה כולה, ולכן משמשת כבדיקת אבחון מלאה – במיוחד כאשר בדיקת OAE לא עברה תקין.
הבדיקה נעשית בשכיבה, באווירה שקטה ורגועה, ואורכת לרוב בין 20 ל־40 דקות.
מעבר לאיתור ירידת שמיעה, הבדיקה מאפשרת לאבחן את מיקום הליקוי לאורך מסלול השמע – בין אם מדובר בליקוי הולכתי (באוזן החיצונית או התיכונה), ובין אם מדובר בפגיעה עצבית עמוקה יותר. מידע זה חשוב במיוחד לצורך החלטות טיפוליות, כמו התאמת מכשיר שמיעה, שתל שבלול, או ניתוחים רלוונטיים.
לא בהכרח. ישנם מקרים רבים שבהם תינוק או ילד לא מצליחים לעבור את הבדיקה – לא בגלל בעיה בשמיעה, אלא עקב תנועה, רעש, נוזלים באוזניים, או חוסר שינה עמוקה. מסיבה זו, במקרים של תוצאה לא תקינה נהוג לחזור על הבדיקה לאחר מספר שבועות. רק לאחר מספר בדיקות ואבחון מקיף אפשר לקבוע אם אכן קיימת בעיה שמצריכה טיפול.
הבדיקה נעשית בשכיבה, באווירה שקטה ורגועה, ואורכת לרוב בין 20 ל־40 דקות.
מעבר לאיתור ירידת שמיעה, הבדיקה מאפשרת לאבחן את מיקום הליקוי לאורך מסלול השמע – בין אם מדובר בליקוי הולכתי (באוזן החיצונית או התיכונה), ובין אם מדובר בפגיעה עצבית עמוקה יותר. מידע זה חשוב במיוחד לצורך החלטות טיפוליות, כמו התאמת מכשיר שמיעה, שתל שבלול, או ניתוחים רלוונטיים.
🧓 שאלות של מבוגרים עם ירידה בשמיעה
בדיקת שמיעה רגילה (אודיומטריה התנהגותית) מתבססת על שיתוף פעולה מצד הנבדק – לחיצת כפתור כששומעים צליל. אבל לא תמיד אפשר לסמוך עליה בלבד: למשל, אם יש חוסר עקביות בתשובות, אם קיימת בעיה נוירולוגית חשודה, או אם יש צורך לוודא את מיקום הליקוי במערכת השמיעה. בדיקת ABR מאפשרת לרופא לקבל תמונה אובייקטיבית ומדויקת על תפקוד עצב השמיעה, ללא תלות בתגובת הנבדק – ולכן היא נחשבת לבדיקה משלימה חשובה במקרים רבים.
הבדיקה אינה פולשנית ואינה גורמת לכאב, אך מצריכה רוגע ושקט מוחלט בזמן המדידה. אצל תינוקות ניתן לבצע אותה במהלך שינה טבעית או בעזרת תרופה קלה שמעודדת שינה. אצל ילדים בוגרים ומבוגרים ניתן פשוט לבקש מהם לשכב בשקט מבלי לזוז.
מעבר לאבחון בעיות שמיעה, הבדיקה מספקת מידע חשוב על תקינות הפעילות העצבית לאורך מסלול השמע – ולכן לעיתים משמשת גם להערכת תפקוד עצב השמיעה ולזיהוי ליקויים נוירולוגיים שאינם מתגלים בבדיקות שמיעה רגילות.
ירידה הולכתית (Conductive) נגרמת כשיש בעיה בהעברת הקול דרך האוזן החיצונית או התיכונה – לדוגמה עקב שעווה, נוזלים או בעיה בעור התוף. לעומתה, ירידה עצבית (Sensorineural) נובעת מפגיעה בעצב השמיעה או באוזן הפנימית.
בדיקת ABR מודדת את התגובה החשמלית של מערכת השמיעה לכל אורך המסלול – ולכן יכולה לעזור למקם את מקור הבעיה. אם הגלים החשמליים מתקבלים בצורה תקינה, סביר להניח שמדובר בליקוי הולכתי; אם קיימת השטחה, עיכוב או היעדר גלים – ייתכן שמדובר בליקוי עצבי עמוק יותר.בדיקת ABR בוחנת את הפעילות החשמלית לאורך מסלול השמיעה – אם הגלים החשמליים מגיעים באיחור או אינם מופיעים בשלב מסוים, ניתן להסיק האם מדובר בליקוי מוליך (שמקדים למערכת העצבית) או בליקוי עצבי עמוק יותר. זה מאפשר לרופא לא רק לאבחן את הבעיה – אלא גם למקם אותה בדיוק לאורך המסלול השמיעתי.
הבדיקה מתאימה גם למבוגרים כאשר יש צורך להעמיק את ההערכה – למשל במקרים שבהם בדיקות שמיעה סטנדרטיות אינן מספקות מידע מלא, או כאשר קיים חשד לפגיעה עצבית לאורך מסלול השמע. בנוסף, היא משמשת ככלי משלים חשוב במצבים רפואיים מורכבים, כמו ניתוחים, הפרעות נוירולוגיות, או לצורך הערכה לפני התאמת מכשירי שמיעה או שתל שבלול.
כן. ABR היא כלי רגיש לזיהוי עיכובים בהולכה העצבית לאורך מסלול השמיעה – כולל בעיות בגזע המוח או על עצב השמיעה עצמו. במקרים של נוירומה אקוסטית (גידול שפיר שצומח על עצב השמיעה), אחד הסימנים הראשונים הוא עיכוב בגלים מסוימים בתוצאת ה־ABR. עם זאת, זוהי בדיקת סינון ראשונית בלבד – לא אמצעי אבחנה סופי. אם מתעורר חשד לגידול, ההמשך יכלול לרוב בדיקת MRI לצורך הדמיה ברזולוציה גבוהה.
הבדיקה נעשית בשכיבה, באווירה שקטה ורגועה, ואורכת לרוב בין 20 ל־40 דקות.
מעבר לאיתור ירידת שמיעה, הבדיקה מאפשרת לאבחן את מיקום הליקוי לאורך מסלול השמע – בין אם מדובר בליקוי הולכתי (באוזן החיצונית או התיכונה), ובין אם מדובר בפגיעה עצבית עמוקה יותר. מידע זה חשוב במיוחד לצורך החלטות טיפוליות, כמו התאמת מכשיר שמיעה, שתל שבלול, או ניתוחים רלוונטיים.
🧬 שאלות מדעיות / מקצועיות מעמיקות
חמש שאלות מדעיות-מקצועיות מנוסחות ברמה נגישה אך אינפורמטיבית מאוד – מתאימות לקהל סקרן, רופאים, סטודנטים או מטופלים שמבקשים להבין לעומק את משמעות הבדיקה:
בתוצאה תקינה מופיעים הגלים החשמליים (במיוחד גל V) בעוצמה וזמן תגובה (Latency) צפויים, בהתאם לגיל ולפרוטוקול. ככל שהעוצמה יורדת, התגובה מתרחקת ונחלשת – עד לנקודת סף שבה לא מתקבל יותר גל.
בפענוח רפואי משווים בין שתי האוזניים, בודקים סימטריה, זמני תגובה, והופעת כל אחד מהגלים. תוצאה לא תקינה עשויה לכלול עיכוב בזמני תגובה, היעדר גל מסוים, או תגובה חלשה מאוד – וכל אחד מאלה עשוי לרמוז על בעיה עצבית או שמיעתית.
בדיקת ABR מודדת סדרת גלים חשמליים (גלים I–VII), שכל אחד מהם מייצג תחנה שונה לאורך מסלול השמע, החל מעצב השמיעה ועד לאזורים שונים בגזע המוח.
בקליניקה מתמקדים לרוב בגלים I–V:
גל I – מייצג את התגובה בעצב השמיעה.
גל III – משקף פעילות בגרעיני השמע בגזע המוח.
גל V – הגל המרכזי והחשוב ביותר, נחשב לאמין ביותר באבחון, ומעיד על תגובת מרכזים גבוהים יותר בגזע המוח.
עיכוב או היעדר של גלים אלו עשוי להעיד על ליקוי עצבי, חסימה או פגיעה בהולכה העצבית.
כן. מעבר להערכת השמיעה, ABR יכולה לשמש כסמן נוירולוגי חשוב. לדוגמה, הבדיקה עשויה לזהות פגיעות בגזע המוח, בעיות הולכה עצבית, סימנים מוקדמים לגידולים (כמו נוירומה אקוסטית), ולעיתים גם לאבחן ליקויים התפתחותיים או תסמונות נוירולוגיות מולדות.
במקרים מסוימים משתמשים בבדיקה כחלק מהערכה נוירולוגית של תינוקות בסיכון (כגון פגות קיצונית), כדי לזהות בעיות בתפקוד המוחי הבסיסי.
כן. אצל תינוקות, מערכת השמיעה עדיין בשלבי הבשלה, ולכן התגובות החשמליות (הגלים) איטיות יותר ומופיעות במרווחים גדולים יותר. עם ההתבגרות – בעיקר עד גיל שנה – תבנית הגלים מתייצבת.
בנוגע למין, מחקרים מראים כי אצל נשים גלי ABR עשויים להופיע בעוצמה מעט גבוהה יותר ובזמן קצר יותר – ייתכן בשל הבדלים אנטומיים דקים, אך ההבדלים אינם בעלי השלכה קלינית משמעותית.
בדיקת ABR רגילה בודקת לרוב תגובות לצלילי “קליק” רחבים (Broadband) בתדרים כלליים – ולא תדרים מדויקים כמו באודיומטריה. עם זאת, קיימות גרסאות מתקדמות של הבדיקה (Tone Burst ABR) שבהן נבדקים תדרים מוגדרים (למשל 500, 1000, 2000, 4000 הרץ), כדי לאמוד את סף השמיעה בצורה מדויקת יותר.
השימוש בעוצמות שונות (לרוב 30–90 דציבל) מאפשר לקבוע באיזו עוצמה מתקבלת תגובה נוירולוגית – וכך אפשר להעריך את סף השמיעה בפועל.